שו"ת הרשב"א חלק ד רכ״ו

עוד בפ' כיצד י"ט: אם מאמרו של שני מאמר כו'. פלא! דלימרו ליה רבנן: טעמא דידן, משום דכיון, דמאמר דרבנן, לכך חולצות ולא מתייבמות.

תשובה: לא ירדתי לסוף דעת רבינו בקושיא זו, ולא דבר ריק הוא ממך, אלא ממני. דכשתמצא לומר, מאמר דרבנן, מאי הוה? מ"מ, כיון דמאמר אינו קונה מדאורייתא, תרווייהו הוה מצי ליבומי, דשתי יבמות הבאות משני בתים הם. ואילו הוי מאמר קונה קנין גמור, בכניסה ככניסה, ומדאוריי', הויא חדא מתיבמת, וחדא מפטרא והשתא דאמור רבנן, דמאמר קונה ואינו קונה, ליבם חדא ממ"נ, וליחלוץ אידך, דמאי איכא ואמאי חולצות תרוייהו? ואי זיקת ב' יבמין דאוריי' חליצה נמי לא בעי השתא דזיקת ב' יבמין מדרבנן, מאי איכא, אי חלצה חדא ומייבמה אידך, ובמקומה בפ' ד' אחין יבמות ל"א:, אקשי' אדחכמים, ואסיקנא: טעמייהו דרבנן, דזיקת שני יבמין דרבנן, וגזירה שמא יאמרו בית אחד מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ, וגזירה דילמא חליץ ברישא, והדר מייבם, כדאיתא התם.